siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
תרצב | א | מה הדין אם האבל בעל קורא? | אין האבל [תוך י"ב חודש להוריו או ל' יום לשאר קרוביו (שעה"צ סי' תרע"א ס"ק נ')] אומר שהחיינו להוציא רבים ידי חובתם אלא אדם אחר יאמר הברכות והאבל יקרא המגילה (מ"ב ס"ק א') וכמ"ש ברמ"א בשם הגהות אשר"י דאדם אחר יכול לומר הברכות בין מלפניה בין לאחריה [ודלא כריטב"א דס"ל דבברכות דלפניה הקורא עצמו חייב לברך (שעה"צ ס"ק ו')], אבל ... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מה הדין אם הבעל קורא נשתתק באמצע הקריאה? | כתב המג"א (ס"ק ב') דצריך לחזור לראש המגילה דומיא דקריאת התורה אבל א"צ לחזור ולברך הברכות דיוצא בברכת הראשון, אכן הדגול מרבבה ועוד אחרונים השיגו עליו דקריאת המגילה אינו דומה לקריאת התורה אלא לשופר דהוא מוציא את הקהל וא"כ יכול להמשיך ממקום שפסק הראשון [והיינו אפי' אם הבעל קורא עדיין לא שמע החצי הראשון ואינו יוצא בקריאה ז... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מהו הברכה לאחר קריאת המגילה? | בא"י אמ"ה הרב את ריבנו [הטור גרס הקל הרב, אבל רב עמרם כתב דאין אומרים הקל דכבר אמרנו אלקנו מלך העולם (א"ר, מ"ב ס"ק ה')], והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרנו [ובטור יש גרסא לומר הנפרע תחילה אבל כתב הדרכ"מ (ס"ק ג') דטוב יותר לומר אחרונה כדי שתהיה מעין חתימה, וגם אין אומרים הקל ה... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מהו הביאור בחמשה לשונות אלו? | ביאר הב"י שיש חמשה ענינים בברכה זו:<br>1) הרב את ריבנו - כנגד האויבים הבאים עלינו ושלא בטענה אלא בזדון לעשות מריבה<br>2) הדן את דיננו - כנגד האויבים הבאים עלינו בטענה ואומרים שיש להם דין עלינו<br>3) הנוקם את נקמתנו - כנגד האובים הבאים מחמת עונותינו שגרמו שירעו לנו אויבנו מ"מ לאחר שסבלנו עונש עונותינו הקב"ה נוקם נקמתנו<... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מה הדין אם לא בירך הברכות? | הברכות אינן מעכבין לא לפניה ולא לאחריה, ומ"מ אם נזכר באמצע הקריאה שלא בירך יברך בין הפרקים דלא חמיר מק"ש דקיי"ל דבין הפרקים שואל מפני הכבוד (מ"ב ס"ק ו', שעה"צ ס"ק ז'), וכן ראינו לעיל (סי' תר"צ סעי' י"ג) דמותר להפסיק באמצע הקריאה מעניני המגילה, ולפיכך אומרים בשם ריש"א דיכול לברך בשעה שמכין המן (פסק"ת הע' 8)
| תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מדוע ברכה זו לא נחשב כברכה הסמוכה לחברתה? | 1) תי' הר"ן דלא קאי אמגילה אלא ברכה בפנ"ע שנתקנה על הנס<br>2) המקור חיים תי' דתקנוה דוגמא לקריאת התורה<br>3) לענ"ד י"ל דכיון דברכה ראשונה קצרה אם הברכה שניה לא יתחיל בברוך יהא נראה כברכה אחת
| תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מתי אומרים הפיוט דאשר הניא? | רק בלילה אבל ביום אין אומרים אותה דהרי אומרים הפיוטים בקרובץ (רמ"א, מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ז') {ונראה דאפי' במקומות שאין אומרים הקרובץ מ"מ לא נתקנו לומר אשר הניא אלא בלילה}, אבל שושנת יעקב אומרים אף ביום דצריכים להזכיר ארור המן וברוך מרדכי וכמ"ש לעיל (סי' תר"צ סעי' ט"ז) (ערוה"ש סעי' ה')
| תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | האם יחיד אומר הברכות 1) דלפניה 2) דלאחריה? | 1) כן (מ"ב ס"ק ח') 2) הב"י הביא מארחות חיים בשם ירושלמי דאין אומרים הרב את ריבנו אלא בציבור, וכ"כ הרמ"א [וביאר הערוה"ש (סעי' ה') דהיא ברכת הודאה משום פרסומי ניסא ולא נתקנה אלא בציבור], אבל הא"ר הוכיח מכמה פוסקים שמברך אפי' ביחיד, והגר"א (ס"ק ח') מדחה הירושלמי דמיירי בברכת התורה, אבל למעשה הכריע הביה"ל (ד"ה אלא) דיחיד ל... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | א | מי מצטרף לעשרה לענין ברכת הרב את ריבנו? | כבר כתבנו למעלה (סי' תר"צ) דאפי' מי ששמע המגילה מצטרף לעשרה לגבי קריאה שלא בזמנו, וה"ה לענין הרב את ריבנו מצטרפין אפי' תשעה שכבר שמעו המגילה דהעיקר הוא הפרסומי ניסא (קובץ הלכות פי"א סעי' י'), ולענין צירוף עשרה של נשים נקטו הפוסקים (קובץ הלכות פי"ב סעי' ד') דאין אומרים הרב את ריבנו {אבל קצת צ"ע דכבר כתבנו לעיל (סי' תר"צ... | תרצ"ב | תרצב א |
תרצב | ב | האם מותר לבעל קורא לדבר באמצע הקריאה? | הבעל העיטור ס"ל דכיון דברכה זו אינו אלא מנהג אין לגעור במי ששח באמצע הקריאה, אבל הטור השיג עליו דסוף כל סוף הוא מברך וא"כ אין להפסיק באמצע הקריאה, והב"י מצדד כהבעל העיטור דכיון דאינו מחויב לברך ברכה זו נמצאת דאינו קאי על המגילה וכמ"ש הר"ן אלא הוי שבח והודאה על הנס, וכ"כ המג"א (ס"ק ד') דהבעל קורא מותר להפסיק כמו בקריאת ... | תרצ"ב,ב | תרצב ב |
תרצב | ב | מה הדין לגבי השומע? | פשוט דאינו יכול לשוח דאז יפסיד מה שאומר הבעל קורא (ב"י, מ"ב ס"ק ט')
| תרצ"ב | תרצב ב |
תרצב | ב | מה הדין אם שח בין הברכה לתחילת הקריאה? | הפסיד הברכה (מ"ב ס"ק ט', ביה"ל לעיל סי' תר"צ סעי' ו')
| תרצ"ב | תרצב ב |
תרצב | ב | מהו בין הפרקים? | השלטי גיבורים מסתפק, והחכמת שלמה כתב קודם איש יהודה וקודם בלילה ההוא, והמחה"ש כתב בין פרשה לפרשה הוי בין הפרקים (שעה"צ ס"ק י"א)
| תרצ"ב | תרצב ב |
תרצב | ג | מי שיצא כבר האם אפשר להוציא אחרים? | איתא בר"ה (כ"ט) אע"פ שיצא מוציא [בין בברכות בין בקריאה], אבל אם השומע יודע כיצד לברך או לקרות עדיף טפי לעשותו מעצמו דיש מח' הפוסקים אם יכול להוציא בקי שלא בעשרה, ומ"מ נוהגין להקל (מ"ב ס"ק י', שעה"צ ס"ק י"ג), ועי' מש"כ לעיל סי' תרפ"ט סעי' ה'
| תרצ"ב,ג | תרצב ג |
תרצב | ג | מה הדין כשהוא קורא לנשים? | עדיף טפי לקרות לאחר שיצא בציבור או יכוין שלא לצאת עמהם (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"א), ולגבי הברכה יברכו לשמוע [מקרא] מגילה דיש סוברים שהם מחויבים בשמיעה ולא בקריאה (מג"א שם, מ"ב שם) {וה"נ עדיף טפי שהנשים עצמן יברכו}, אכן הערוה"ש (סעי' ז') ס"ל דעדיף טפי לצאת ביחיד ע"י קריאתו לנשים משיצא מקודם ואח"כ קריאתו שלא לצורך עצמו
| תרצ"ב | תרצב ג |
תרצב | ד | האם אפשר לקרות המגילה מפלג המנחה? | כתב התרוה"ד דאם קשה עליו התענית מותר להתפלל מעריב אחר פלג המנחה ואז מותר לקרות המגילה דמגו דהוי לילה לענין מעריב כן הוי לילה לענין קריאת המגילה [וזהו דוקא למי שרגיל ליזהר להתפלל מנחה קודם פלג המנחה (ביה"ל ד"ה מפלג)], וכן פסק המחבר (מ"ב ס"ק י"ג, שעה"צ ס"ק י"ט), אכן הפר"ח חולק על התרוה"ד דילפינן מפסוק ולילה ולא דומיה דצר... | תרצ"ב,ד | תרצב ד |
תרצב | ד | האם מותר 1) לאכול ולישון 2) לטעום, קודם קריאת המגילה? | 1) אסור לאכול קודם קריאת המגילה אפי' אם התענית קשה לו (רמ"א, מג"א ס"ק ז', מ"ב ס"ק י"ד), וכן אסור לישון אפי' אם דעתו לישון מעט, וכל זה אסור גם קודם הקריאה ביום (מ"ב ס"ק ט"ו), ואסור אפי' חצי שעה קודם (ערוה"ש סעי' ח') [וקצת משמע דמותר ביום מיד אחר קריאת המגילה, אמנם כתב שו"ת אז נדברו (ח"ו סי' ס"ה) דיזרז לקיים מצות משלוח מ... | תרצ"ב | תרצב ד |
תרצב | ד | מהו שיעור טעימה? | כתב הדה"ח דשיעורו כביצה בין פת בין משקין (מ"ב ס"ק י"ד), וביאר המ"ב לעיל (סי' רל"ב ס"ק ל"ה) דהיינו משקה המשכר
| תרצ"ב | תרצב ד |
תרצב | ד | מה הדין בחולה? | כתב המג"א (ס"ק ז') בשם מהרי"ל דאפי' חולה לא יאכל קודם מגילה אלא אם יש לו סכנה, והשיג עליו המ"ב (ס"ק ט"ז, שעה"צ ס"ק כ"ט) הרי חולה א"צ להתענות כלל תענית אסתר כ"ש דא"צ להחמיר שלא לאכול קודם קריאת המגילה אם טעימה לא מספיק לו וכמ"ש בסי' פ"ט דחולה מותר לאכול קודם תפילה אע"פ שיש עליו מצות תפילה וק"ש, ומ"מ לכתחילה יעשה שומר שי... | תרצ"ב | תרצב ד |
תרצב | ד | מה עדיף, לאכול קודם מגילה או לקרות מפלג המנחה? | התרוה"ד ס"ל דעדיף לקרות מפלג המנחה אפי' מטעימה, אבל כיון שהפר"ח חולק על התרוה"ד מבואר ממ"ב דעדיף טפי לטעום תחילה, ולגבי אכילה נראה דאם הוא ממש חולה בעצם מותר לו לאכול קודם מגילה א"כ עדיף טפי לאכול ולכתחילה יש למנות שומר אבל אם הוא בריא אלא שקשה עליו התענית אז מדינא אסור לו לאכול וא"כ יש לסמוך על התרוה"ד לקרות מפלג המנח... | תרצ"ב | תרצב ד |
תרצב | ד | מה הדין בספק אם קרא המגילה? | כתב הפמ"ג (מש"ז ס"ק ג') דהוי ספק בדברי קבלה ואפשר דלא אמרינן בה ספיקא דרבנן לקולא (מ"ב ס"ק ט"ז), ומפמ"ג משמע אפי' בקריאה של לילה אבל השעה"צ (ס"ק כ"ז) כתב דוקא בקריאה של יום
| תרצ"ב | תרצב ד |
תרצב | ד | מה הדין אם הגיע סוף זמן קידוש לבנה, והם 1) לא התחילו לקרות המגילה 2) התחילו לקרות המגילה ורק יחידים צריכים לקדש הלבנה 3) התחילו לקרות ורוב הציבור צריכים לקדש הלבנה? | 1) כתב השערי אפרים (ש"ו סעי' נ"ז) דיקדש הלבנה תחילה דהוא תדיר וזמנה עוברת 2) לא יפסיקו לקדש הלבנה דאין הציבור ימתינו להם 3) אם יהיה להם זמן לקדש הלבנה אח"כ לא יפסיקו באמצע הקריאה אבל אם יגיע הזמן כ"ט י"ב תשצ"ג יפסיקו באמצע הקריאה לקדש הלבנה ואח"כ יגמרו הקריאה
| תרצ"ב | תרצב ד |
תרצג | א | מהו סדר התפילה אחר שמו"ע 1) בחול 2) במוצאי שבת? | 1) אומרים קדיש תתקבל [דלא כלבוש ואבודרהם דס"ל חצי קדיש (מג"א ריש סימן)], קוראים המגילה, ואח"כ אומרים ואתה קדוש [ולפי רב עמרם גאון מתחילין מ"ובא לציון" אבל אין נוהגין כן לפי שאין עיקר גאולת מצרים בלילה, וביאר הערוה"ש (סעי' א') הענין דכביכול כל עיקר ענייני הקב"ה הוא בתהלות ישראל בין בטובתינו כמו בפורים בין בעת צרה שלנו כ... | תרצ"ג,א | תרצג א |
תרצג | א | האם מותר להביא המגילה בשבת לצורך מוצאי שבת? | כתב השע"ת (ס"ק ב') דאפי' ע"י קטן אסור משום הכנה לחול אלא צריך להמתין עד שתחשך או להביאו מערב שבת {ואע"פ שדבר שא"א לעשותו אחר שבת יכול לעשותו בשבת הכא שאני דהיה אפשר לתקנו מערב שבת, ועי' מש"כ לעיל סי' שכ"ג}, ויש עצה להביאו בשבת ולעיין בה קצת דרך לימוד, וכן מצדד הערוה"ש (סעי' ג') אלא שמסיים דנזהרים שלא לבא לידי כך
| תרצ"ג | תרצג א |
תרצג | ב | מתי אומרים על הנסים? | אומרים על הנסים בלילה וביום י"ד ולא בט"ו [דלא כסדר רב עמרם דס"ל דאין אומרים על הנסים עד לאחר קריאת המגילה (ב"י), וכן מדויק מתוס' מגילה (ד' ע"א) דאין אומרים על הנסים עד הבקר (ר"י באק)], ואפי' אם הקדים להתפלל מעריב מבעוד יום (מ"ב ס"ק ד', שעה"צ ס"ק ו')
| תרצ"ג,ב | תרצג ב |
תרצג | ב | מה הדין אם אמר על הנסים ביום שאינו ראוי לאומרה? | חידש הב"ח דצריך לחזור ולהתפלל דמשנה ממטבע שטבעו חכמים, אבל השיגו עליו הט"ז (ס"ק ג') והמג"א (ס"ק א') דבט"ו יש קצת שייכות לימים אלו (מ"ב ס"ק ו') {ונראה דאפי' בשאר ימות השנה א"צ לחזור לראש ומ"מ צריך לחזור לראש הברכה משא"כ בט"ו א"צ לחזור אפי' לראש הברכה}, והב"י מתמיה מהו האיסור לומר על הנסים, ותי' הדרכ"מ (ס"ק ג') דהוי הפסק... | תרצ"ג | תרצג ב |
תרצג | ב | מה הדין בכרכים המסופקים אם הם מוקפים מימות יהושע בן נון? | אומרים על הנסים בי"ד וט"ו (מ"ב ס"ק ו'), ועי' מש"כ לעיל סי' תרפ"ח
| תרצ"ג | תרצג ב |
תרצג | ב | מתי ראוי להתפלל בפורים בבקר? | כתב המג"א (ס"ק ב') משכימים לבית הכנסת (מ"ב ס"ק ו'), וביאר המחה"ש דכיון דיש בפורים הרבה מצות לקיים וגם מאחרים בתפילה בקריאת המגילה ופיוטים לכן משכימים כדי שישאר שהות ביום, ועי' מש"כ לעיל (סי' תרס"ד) דפורים אחד מחמשה ימים שמשכימים
| תרצ"ג | תרצג ב |
תרצג | ב | מתי ראוי לחלוץ התפילין? | אחר קריאת המגילה דכתיב ויקר אלו התפילין (מג"א ס"ק ב', מ"ב ס"ק ו')
| תרצ"ג | תרצג ב |
תרצג | ג | האם קוראים הלל בפורים? | איתא בגמ' (י"ד ע"א) ג' טעמים שאין אומרים הלל:<br>1) אין אומרים הלל על נס שבחו"ל<br>2) קרייתא זו הלילא<br>3) התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה והכא אכתי עבדי אחשורוש אנן
| תרצ"ג,ג | תרצג ג |
תרצג | ג | מה הדין במי שאין לו מגילה כשרה? | הברכי יוסף הביא המאירי (מגילה י"ד) דלפי התירוץ דקרייתא זו הלילה כיון שאין קוראים המגילה צריך לקרות הלל, אבל למעשה כיון דתלוי בתירוצים בגמ' אינו יכול לומר הלל בברכה אלא כתב השע"ת (ס"ק ג.) שיאמר הלל בלא ברכה לפניו ואחריו כאילו קורא תהלים, וזהו אפי' כשהוא קורא המגילה מתוך החומש [ולא אמרינן דכבר יצא חיובו במגילה ע"י החומש,... | תרצ"ג | תרצג ג |
תרצג | ג | האם אומרים תפילות אלו בשני ימים דפורים: 1) מזמור לתודה 2) תחנון 3) קל ארך אפים 4) למנצח 5) מזמור לאסף (תהלים פ"ג)? | 1) הכל בו ס"ל דאומרים קלי קלי במקום מזמור לתודה, אבל אנו נוהגין לומר מזמור לתודה (דרכ"מ ס"ק א') 2) רב עמרם ס"ל דאומרים תחנון כיון שהוא יום נס וגאולה צריכים אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה, אבל כתב הטור דנוהגין שלא לומר תחנון [וביארו תוס' (מגילה ד' ע"א) משום דכתיב ימי משתה ושמחה], וכן פסק המחבר 3) לא (רמ"א) 4) לא (רמ"א) ... | תרצ"ג | תרצג ג |
תרצג | ג | מהו השיר של יום בפורים? | יש בזה כמה שיטות:<br>1) שגיון לדוד (תהלים ז') (הגהות מיימוניות, ב"י)<br>2) אילת השחר (תהלים כ"ב) (תוס' מגילה ד' ע"א, טור סי' קל"ג, ערוה"ש סעי' ד')<br>3) מזמור לאסף (תהלים פ"ג) (מסורת הש"ס על תוס' מגילה שם)
| תרצ"ג | תרצג ג |
תרצג | ד | מהו סדר קריאת התורה ביום פורים? | אומרים חצי קדיש אחר שמו"ע (מ"ב ס"ק א') [וביאר הא"ר (ס"ק ד') דדוקא בלילה אומרים מיד קדיש שלם כדי שלא תפסיק בקריאת המגילה משא"כ ביום לא חיישינן לזה דבלאו הכי נוהגין להפסיק בקריאת התורה, ועוד ביאר הא"ר דבלילה נוהגין להתפלל מעריב מבעוד יום וממ"נ צריכים להמתין משא"כ בשחרית, ואפי' במוצאי שבת דאין מקדימין להתפלל מעריב אפ"ה אמ... | תרצ"ג,ד | תרצג ד |
תרצג | ד | כמה פסוקים קוראים בקריאת התורה? | יש תשעה פסוקים בפרשת עמלק, וכתב המחבר דנוהגין לכפול פסוק אחרונה כדי להשלים לעשרה פסוקים [והוא מנהג בעלמא דמעיקר הדין כתב המחבר לעיל (סי' קל"ז סעי' ד') דסגי בט' פסוקים (פר"ח שם)], אבל כתב הרמ"א דאין נוהגין כן, וביארו תוס' מגילה (כ"א ע"ב) דסגי בט' פסוקים כיון דסליק ענינא, וכ"כ הר"ן (ב"י, ט"ז ס"ק ד', מ"ב ס"ק י'), וביאר הב... | תרצ"ג | תרצג ד |
תרצג | ד | מתי מלין תינוק בפורים? | הרמ"א כתב דמלין קודם המגילה [כדי שיהיה בכלל יהודי ולומר ליהודים היתה אורה וגו', ועוד שמחה זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך (דרכ"מ ס"ק ד')], אבל התרוה"ד והפר"ח ס"ל שיקרא המגילה תחילה, וכן נקט הגר"א (ס"ק י') דאפי' עבודה דרבים נדחה מפני מגילה כ"ש מילה דאינו אלא משום זריזות, והמ"ב (ס"ק י"ב, לעיל סי' תרפ"ז ס"ק ט') הביא השתי ד... | תרצ"ג | תרצג ד |
תרצג | ד | האם בן ט"ו יכול לעלות לתורה ביום י"ד? | כן (שבות יעקב ח"א סי' מ', שע"ת ס"ק ד.), אכן כתב הקובץ הלכות (פ"ו סעי' ט') דהאחרונים האריכו בזה ולמעשה אין לקרות לתורה אלא בן י"ד, ויש מקילין ביום ב' וה' דיש קריאת התורה בלאו הכי וכמ"ש לעיל (סי' תקס"ו סעי' ו') לגבי מי שאינו מתענה בתענית ציבור
| תרצ"ג | תרצג ד |
תרצד | א | מי מחויב במתנות לאביונים? | בין איש בין אשה צריך ליתן מתנות לשתי אביונים, ואפי' עני המתפרנס מצדקה צריך ליתן מתנות לאביונים (ב"ח, ט"ז ס"ק א', מ"ב ס"ק א') [דלא כפר"ח דס"ל דעני פטור (שע"ת ס"ק א')], ויש עצה לעני שיתן מתנות לאביונים והם יחזרו ויתנו לו (מ"ב ס"ק ב'), אבל צ"ע אם מהני מתנה ע"מ להחזיר (פמ"ג מש"ז ס"ק א', ביה"ל ד"ה ליתן)
| תרצ"ד,א | תרצד א |
תרצד | א | מהו השיעור מתנה? | הפמ"ג (מש"ז ס"ק א') מסתפק, והמ"ב (ס"ק ב') הביא מריטב"א דשיעורו פרוטה, והשע"ת (ס"ק א') הביא ממחזיק ברכה בשם זרע יעקב דשיעורו כדי סעודה של ג' ביצים.
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם מותר להשתמש במעות מעשר למתנות לאביונים? | המג"א (ס"ק א') הביא משל"ה דהוי דבר שבחובה ואינו יכול להשתמש במעות מעשר, אמנם הביא ממהרי"ל דמותר להוסיף משל מעשר (מ"ב ס"ק ג'), ושמעתי מר' אלי באהם בשם הרב ישראל בעלסקי זצ"ל דאפי' בעני אחד יכול להוסיף עוד מעות של מעשר דקיי"ל כר' יוחנן בחגיגה (ח' ע"א) דיכול להוסיף מעות על מעות
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם אפשר ליתן מתנות לאביונים קודם פורים? | כתב המג"א (ס"ק א') בשם הרז"ה דלא יתן מתנות לאביונים קודם פורים דלמא אכלו להו קודם פורים, והקשה הפמ"ג (א"א ס"ק א') תיפוק ליה משום דלא נתן המתנות ביום י"ד, ותי' דסברא הוא שיכול ליתן המתנות לעני קודם שיכין לפורים, ומש"ה מותר ליתן בליל י"ד או בתענית אסתר אבל קודם לכן לא דלמא אכלו להו, אכן המחה"ש חולק עליהם וס"ל כקושייתו של... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם יכול ליתן מאכל למתנות לאביונים? | כתב הפמ"ג (מש"ז ס"ק א') דיכול ליתן מאכל או מעות, ולכתחילה יהא דבר הראוי ליהנות בו בפורים (מ"ב ס"ק ב'), אבל מעיקר הדין יוצא אפי' בבגדים (פמ"ג שם)
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | מה הדין אם נותן מתנות לאביונים למשפחה אחת? | כתב הערוה"ש (סעי' ב') דחשיבי כאחד דכולם אוכלים על שלחן אחד, ועוד כתב דיוצא אפי' אם נותנם לקטן, אכן הכה"ח (ס"ק י') הביא דאיש ואשה נחשבים כשנים, וכן משמע ממהרש"א (מגילה ז' ע"א)
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם 1) אשתו 2) בניו, מחויבים במתנות לאביונים? | 1) כתב הערוה"ש (סעי' ב') דאשתו יוצא עמו דכגוף אחד דמי, אכן המ"ב לקמן (סי' תרצ"ה ס"ק כ"ה) הביא ממג"א דיש להחמיר [עי' מש"כ בסי' תרצ"ה סעי' ד' לגבי משלוח מנות וה"ה דשייך במתנות לאביונים] {ואפי' בדעת הערוה"ש יש סתירה דכאן מקיל אבל לקמן (סי' תרצ"ה סעי' י"ח) מחמיר, וצ"ע} 2) אבל בניו ובנותיו חייבים ליתן בפני עצמם אע"פ שהם סמו... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם צריך ליתן אביון בדוקא? | כתב הערוה"ש (סעי' ג') אע"פ שראינו בב"מ (קי"א ע"ב) דאביון אין לו בושת ועני יש לו בושת ועל כן עני קדים לאביון לגבי שכיר מ"מ ראינו בפסוקים בראה דפתח באביון ומסיים בשניהם אלמא הכל אחד וממילא יוצא אם יתן לעני, והא דכתיב מתנות לאביונים לרבותא קאמר דלא מיבעיא עני שיש לו בושת אלא אפי' אביון דאין לו בושת יוצא בו ידי חובתך, וכן ... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם יוצא ידי חובתו כשנותן מעות לחזן? | כתב המג"א (ס"ק ג' ע"פ מחה"ש) דאפי' אם הוא עני אינו יוצא בו מתנות לאביונים דהוי מנהג קבוע והוי כדבר שבחובה (מ"ב ס"ק ז'), וכ"כ הערוה"ש (סעי' ד') דנכון ליתן דמי פורים לעובדי עבודת הקודש כגון רבנים וחזנים ושמשים [ורביים ומורות] דעיניהם של אלו נשואות לדמי פורים {ש"מ דאפי' בלא מעות מעשר אינו יוצא מתנות לאביונים בדבר שבחובה}
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם עדיף לרבות במתנות לאביונים או במשלוח מנות? | כתב הרמב"ם (מגילה פ"ב הי"ז) דטוב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ומשלוח מנות לרעים שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות וגרים ודומה לשכינה שנאמר (ישעיה נ"ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים (שע"ת ס"ק א, מ"ב ס"ק ג')
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | מהו המנהג ליתן מחצית השקל? | כתב הדרכ"מ (ס"ק א') בשם מרדכי דנוהגין ליתן ג' מחצית מטבעות משום דכתיב מחצית השקל ג' פעמים בפרשת כי תשא {והרמ"א כתב מפני שכתיב תרומה ג' פעמים, ולכאורה ט"ס הוא ואיתחליף ליה בחז"ל דדרשי ג' פעמים תרומה דריש פרשת תרומה}
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | מהו השיעור מחצית השקל? | כתב הרמ"א שנוהגין ליתן ג' חצאי מטבעות המצויין באותה מדינה, ומיהו כתב הביה"ל (ד"ה ויש) דבמקומות שאינם שוין כ"כ לא מהני אם הגבאי מחליפין לו יותר משויו אלא אם זהו המנהג והוי כאילו התנו בהדיא כל הנותנים לצדקה נותנים באופן זה, אלא שמסיים דעדיף ליתן [מחצית] רו"כ אחד זכר למחצית השקל וגם ג' חצאי מטבעות קטנות כנגד הג' פעמים שכת... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | למי נותנים המחצית השקל? | יכול ליתנו לכל צרכי צדקה [וא"צ ליתנו לתקון ביהכ"נ דכל הנתינה הוא לזכרון בעלמא (ערוה"ש סעי' ח')], ומיהו אם נותנם לעניים יוצא בהם מתנות לאביונים (פמ"ג מש"ז ס"ק א', ביה"ל ד"ה ליתן) {משמע דמחצית השקל הוי מנהג בעלמא ולא מקרי דבר שבחובה, ולכאורה ה"ה דיכול ליתנה ממעות מעשר אבל בזה לא מקיים מצות מתנות לאביונים, וע"ע בבאה"ט (ס"... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | האם עני מחויב במחצית השקל? | אע"ג דבזמן הבית בודאי עני מחויב במחצית השקל צ"ע אם הם מחויבים במנהג שלנו (פמ"ג א"א ס"ק ג', ביה"ל ד"ה י"א)
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | בעבור מי נותנים מחצית השקל? | הרמ"א פסק כרע"ב דרק בן כ' ומעלה חייב במחצית השקל, אבל המג"א (ס"ק ג') הביא התוס' יו"ט [והרמב"ם] דס"ל דבן י"ג מחויב ליתן [וביאר המחה"ש דבזמן המשכן נתנו מחצית השקל לצורך האדנים וגם לצורך הקרבנות ואנו נוהגין ליתן מחצית השקל רק כנגד הקרבנות, ובפסוק שני כתיב בן כ' ולא בפסוק ראשון, והרע"ב ס"ל דפסוק שני איירי לצורך קרבנות והתי... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | מה הדין אם התחיל לשקול בעבור בניו קטנים? | תנן בשקלים (פ"א מ"ג) שוב אינו פוסק (מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ה'), ומיהו כתב קובץ הלכות (פ"ג סעי' י') דזהו דוקא בשביל קטן שחייב לחנכו וכדמבואר ברוקח ור"ש סיריליאו ומלאכת שלמה אבל בשביל אשה יכול להפסיק
| תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | א | מתי נותנים מחצית השקל? | הדרכ"מ (ס"ק א') הביא חידושי אגודה בשם מס' סופרים (פכ"א ה"ד) שיתנו קודם פרשת זכור, אבל הרמ"א פסק שיתנו בתענית אסתר קודם מנחה [כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר (כה"ח ס"ק כ"ה), ומ"מ כתב הדרכ"מ (ס"ק א') דלא יתנום לשם כפרה אלא לשם נדבה], והמג"א (ס"ק ב') כתב שנוהגין ליתן בשחרית קודם קריאת המגילה, והפמ"ג (א"א ס"ק ב') הכריע דנוהגי... | תרצ"ד | תרצד א |
תרצד | ב | אם גבו מעות לפורים, האם מותר לשנותם ע"י 1) הגבאים 2) בני העיר 3) העני? | 1) איתא בגמ' (ב"מ ע"ח ע"ב) מגבת פורים לפורים ואין הגבאים רשאים לשנותה, אבל מבואר מרש"י (שם) דזהו דוקא מעות שגבו לצורך סעודת פורים (מ"ב ס"ק ו') [ואע"פ דלפעמים רשאים לשנות כדמבואר ביו"ד סי' רנ"ט הכא תקנו שלא לשנות כלל ולוקחים בשר בעד כל המעות ויאכלו העניים כמה שירצו, ובזמנינו ליכא כלל מגבית פורים (ערוה"ש סעי' ה')] 2) כתב... | תרצ"ד,ב | תרצד ב |
תרצד | ב | בציור דאסור לשנותה, מה יעשה במותר דמי פורים? | יפול לכיס של צדקה [דלא כיש אומרים בר"ן דס"ל דיניחו לפורים הבא] (ב"י, דרכ"מ ס"ק ב', מ"ב ס"ק ו')
| תרצ"ד | תרצד ב |
תרצד | ב | מה הדין במחשבה למעות פורים? | איתא בגמ' (שבועות כ"ו ע"ב) דיש מחשבה לקדשים ולתרומה, ויש מח' הפוסקים אם צדקה כהקדש (עי' יו"ד סי' רנ"ח), ואנו חוששים לשיטת המחמירים (ב"י, מג"א ס"ק ד', מ"ב ס"ק ו', שעה"צ ס"ק ח')
| תרצ"ד | תרצד ב |
תרצד | ג | למי נותנים מעות פורים? | כל הפושט יד נותנים לו (ירושלמי מגילה פ"א ה"ד), ורש"י פי' דאין מדקדקין אם העני ראוי וכשר או רמאי (ב"ח), אבל הנמק"י וטור ס"ל דקאי אפי' על גוים, ועי' בסמוך
| תרצ"ד,ג | תרצד ג |
תרצד | ג | האם נותנים המעות לעניי גוים? | איתא בגמ' גיטין (ס"א) דמפרנסין עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, וכן פסק הטור, אבל כתב הב"י דזהו דוקא אם כבר הורגלו בכך או בעיר חדשה ויש בו משום דרכי שלום אבל במקום דליכא דרכי שלום לא יתנו אלא לעניי ישראל דאם נותן לגוים הרי הוא גוזל לעניים ומראה בעצמו כאילו מקיים בהם מתנות לאביונים (מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק י', שעה"צ... | תרצ"ד | תרצד ג |
תרצד | ד | מה יעשה במקום דליכא עניי ישראל? | יכול לעכב המעות לעצמו עד שימצא מקום שהראוי ליתנם, ואפי' בעיר אחרת כיון שאין עניים בעירו (ערוה"ש סעי' ז')
| תרצ"ד,ד | תרצד ד |
תרצה | א | האם יש מצוה לעשות סעודה 1) ליל פורים 2) ביום פורים 3) מוצאי פורים? | 1) הראבי"ה ס"ל כן דומיא דמגילה, אבל כל הפוסקים חולקים עליו וסברי דליכא חיוב סעודה בלילה (טור, מג"א ס"ק א', מ"ב ס"ק א'), ומ"מ כתב הרמ"א דחייב לשמוח בלילה, וכ"כ הב"ח דיש לאכול בלילה אפי' כשחל במוצאי שבת וכבר אכל סעודה חשובה לשלש סעודות (מג"א שם, מ"ב ס"ק א' וס"ק ג') [וחכם עיניו בראשו למעט קצת באכילתו בשלש סעודות (מחה"ש) {... | תרצ"ה,א | תרצה א |
תרצה | א | איזה בגדים ילבש בפורים? | המהרי"ל לבש בגדי שבת [ויו"ט] וזהו אפי' מבערב (מ"ב ס"ק ג') [דאיך יתכן לקרוא הפסוקים ותלבש אסתר וגו' ומרדכי יצא וגו' בלבוש חול (כה"ח ס"ק י"ג)], וגם בליל פורים יהיה נרות דולקות ושולחן ערוך ומטה מוצעת (באה"ט ס"ק א', מ"ב שם)
| תרצ"ה | תרצה א |
תרצה | א | בסעודת פורים, האם צריך לאכול 1) פת 2) בשר? | 1) כתב ברכ"י דיוצא בלא פת (שע"ת ס"ק א.), וכן מבואר ממג"א (ס"ק ט'), וכן נקט השבט הלוי (ח"ד סי' נ"ד אות ב'), אכן הערוה"ש (סעי' ז') השיג עליהם וס"ל דצריך פת דומיא דסעודת שבת ויו"ט, ועוד מצינו מלוט דאין משתה בלא פת, וכן נקט המור וקציעה, והפמ"ג (סי' תרצ"ו א"א ס"ק ט"ו) כתב דהוא מחלוקת 2) משעה"צ (ס"ק י"ב) משמע דצריך לאכול בשר... | תרצ"ה | תרצה א |
תרצה | א | למה נוהגין לאכול בשר מכוסה? | נוהגין לאכול קרעפליך בימים טובים המותרים במלאכה דהיינו ערב יוה"כ, הושענא רבה, ופורים, וכיון דאינם יו"ט גמורים מכסים את הבשר (פסק"ת אות ז') {והם הימים שאנו מכים - מכים על חטא, מכים הערבות, מכים המן}
| תרצ"ה | תרצה א |
תרצה | ב | האם צריך להשתכר בפורים? | הרז"ה והר"ן בשם רבינו אפרים ס"ל דראינו ממעשה דרבה ור' זירא דלא קיי"ל כרבא דאמר חייב איניש לבסומי וכו' [ומ"מ צריך לשתות הרבה מלימודו או עד שאינו יכול לדבר בפני המלך (ב"ח), וכעין זה בארחות חיים דכתב שישתה יותר מלימודו מעט (ב"י), ואפשר דסבר עד ולא עד בכלל וכמ"ש היד אפרים בסמוך (ערוה"ש סעי' ה')], אבל הטור ושו"ע פסקו כשאר ר... | תרצ"ה,ב | תרצה ב |
תרצה | ב | מדוע תקנו חז"ל להשתכר בפורים? | ביאר הא"ר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה, לכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין (ביה"ל ד"ה חייב)
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | על מה צריך ליזהר? | צריך ליזהר שלא לזלזל במצות נטילת ידים וברכות ובהמ"ז ותפילת מנחה ומעריב או קלות ראש, ואם יודע שאינו יכול לקיים הלכות אלו כראוי מוטב לו שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים (חיי"א, ביה"ל ד"ה עד), וכעין זה במ"ב (ס"ק ד') בשם אליה זוטא, ועוד כתב המאירי שצריך ליזהר שלא להפחית את עצמו מתוך שמחה דלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושטו... | תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה הדין בנשים? | פשוט דאין להם לשתות יין כלל וכמ"ש בכתובות (ס"ה) (שבט הלוי ח"י סי' י"ח אות ב'), וכ"ת יש להם עצה לשתות מיץ ענבים זה אינו דפשוט לשבט הלוי (ח"י סי' ק"ז אות ב') דלא מהני לשתות מיץ ענבים, וע"ע בקובץ הלכות (פט"ז סעי' י') דס"ל דנשים חייבות לשתות אלא דאינן חייבות בשיעור עד דלא ידע, ועוד ס"ל דיכולות לשתות מיץ ענבים
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה הדין בקטנים? | אינו חייב לחנכם במצוה דשתיית יין (קובץ הלכות פט"ז סעי' י"א)
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | האם צריך להשתכר דוקא ביין? | כן משמע מרש"י (מגילה ז' ע"ב) ורמב"ם (פ"ב הט"ו), וביאר הקיצור שו"ע (סי' קמ"ב ס"ק ו') כיון דכל הנס היה ע"י יין, אבל מסתימת הפוסקים משמע דאינו לעיכובא, וכן משמע מערוה"ש (סעי' ה') דהזכיר יין שרף, עי' מקראי קודש (סי' מ"ד), ולמעשה כתב קובץ הלכות (פט"ז סעי' ט') דלכתחילה ישתה יין
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | האם צריך לכוון לקיים מצות סעודת פורים? | כתב הפמ"ג (מש"ז ס"ק א') דצריך לכוון לקיים מצות סעודת פורים ומתנות לאביונים ומשלוח מנות (מ"ב ס"ק ד'), והקשה הפמ"ג מסי' תע"ה דהרמב"ם סבר דבמידי דאכילה לא בעי כוונה, ותי' הכא שאני שהסעודה זכר לנס שנעשה ע"י סעודה על כן בעי כוונה [ומסיים וצ"ע]
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | האם מותר להתענות בפורים 1) סתם 2) תענית חלום 3) אם נשבע להתענות? | 1) אסור להתענות בפורים [וכתב הפמ"ג (א"א ס"ק י') דמותר להתענות עד מנחה {וצ"ע}] 2) יתענה עד סמוך לשקיעה ויאכל פעם אחת סמוך לשקיעה וכמ"ש לעיל (סי' תקנ"ב סעי' י"א) בסעודה המפסקת ערב ט' באב (מג"א ס"ק ד', מ"ב ס"ק ו') 3) המג"א (ס"ק ד') הביא ספר תניא דאסור לאכול סעודת פורים ביום אלא צריך לסמוך על הראבי"ה דס"ל דאוכל סעודה בלילה... | תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מתי ראוי לאכול הסעודה 1) סתם 2) כשחל בערב שבת? | 1) כתב התרוה"ד דכיון דהיו טרודים בבקר במשלוח מנות ומתנות לאביונים לא היו יכולים לאכול עד אחר מנחה (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק ח'), והיו נוהגין להתחיל לאכול מעט קודם שקיעה ורוב הסעודה היה אחר שקיעה דראינו דאפי' לילה שניה שייך לסעודת פורים, ומ"מ מסיים התרוה"ד דרבותיו והוא עצמו נוהגין לאכול הסעודה בבקר, אבל ספר מנהגים כתב שיעשה... | תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | בליל פורים, איזה דבר נוהגין 1) לאכול 2) שלא לאכול? | 1) נוהגין לאכול זרעונים זכר לדניאל ואסתר שאכלו זרעונים (מגילה י"ג ע"א, ב"י בשם ארחות חיים, רמ"א, מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק י"א) וביאר הבן איש חי (תצוה אות י"ט) היינו קטניות {וכן משמע מרמב"ם (הל' כלאים פ"א ה"ח) דכתב דחלק אחד של זרעונים הוא קטניות}, ותמה הערוה"ש (סעי' ט') מה ענין דניאל לכאן [ותי' הלבוש דדניאל הוא התך ועל כן ש... | תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה הדין אם הקיא הסעודה? | כתב הקובץ הלכות (פט"ז סעי' י"ב) דבשאר מצות יש מח' אם תלוי בהנאת גרונו או מעיו אבל בסעודת פורים לכו"ע צריך הנאת מעיו, ולפיכך אם הקיאו אחר זמן מועט צריך לחזור ולאכול פת ובשר
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | האם טוב לאכול סעודת פורים לבדו? | כתב הא"ר שיאכל הסעודה עם אנשי ביתו וחביריו דא"א לשמוח כראוי ביחיד (מ"ב ס"ק ט'), אמנם באנשים שאינם מהוגנים יותר טוב לשבת לבדו (כה"ח ס"ק כ"ד)
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה יעשה קודם הסעודה? | כתב הרמ"א דטוב לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה ורמז לדבר ליהודים היתה אורה, אורה זו תורה, וכתב הדרכ"מ (ס"ק ג') דהיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה, והכה"ח (ס"ק ט"ז וס"ק כ"ו) הביא ענין ללמוד מסכת שקלים קודם הסעודה, ואחר הסעודה קודם בהמ"ז ללמוד מסכת מגילה, והמ"ב לעיל (סי' תכ"ט ס"ק ב') הביא להתחיל הלכות פסח
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה הדין בשושן פורים? | כתב הרמ"א דנוהגין משתה ושמחה קצת
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | מה הדין אם הזיק בפורים? | הרמ"א הביא מתרוה"ד דיש מנהג שפטור אם מזיק מכח שמחת פורים, אבל יש כמה יוצא מן הכלל:<br>1) חייב להיזק גדול (ב"ח, מ"ב ס"ק י"ג)<br>2) חייב אם כוון להזיק (מג"א ס"ק ח', מ"ב ס"ק י"ד)<br>3) כתב הכנסת הגדולה שחייב אם הזיק גופו, אבל מאגודה משמע דפטור [ואפי' בשבת כל זמן שהוא מחמת שמחה] (מג"א ס"ק ז')<br>4) כתב הערוה"ש (סעי' י') בע... | תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ב | האם מותר לבחורים לחטוף אוכלים בפורים? | הב"י הביא מנהג שחוטפים אוכלים משעת קריאת המגילה עד סוף הסעודה ואין בו משום גזל, וכ"כ רע"א, אבל הב"י מסיים דאין נוהגין בזמנינו, ועי' מש"כ ס"ס תרצ"ו
| תרצ"ה | תרצה ב |
תרצה | ג | האם אמירת על הנסים בבהמ"ז לעיכובא 1) בסעודה ראשונה 2) בסעודה שניה? | 1) המג"א (ס"ק ט') הביא משל"ה ומהרש"ל ומטה משה דהוא לעיכובא, ותמה עליהם המג"א אטו מי עדיף מתפילה דחובה היא ואפ"ה אין מחזירין כ"ש בהמ"ז, ועוד הקשה דלא מצינו חיוב לאכול פת בפורים, אבל למעשה המג"א לא ניחא לחלוק על פוסקים אלו, אכן האליה זוטא הביא מהר"ל דחולק עליהם וס"ל דא"צ לחזור, וכן נקטו הפוסקים משום ספק ברכות להקל (מאמר ... | תרצ"ה,ג | תרצה ג |
תרצה | ג | מה הדין אם נמשכה הסעודה עד הלילה 1) בימי חול 2) בערב שבת? | 1) הטור הביא מרא"ש שאין אומרים על הנסים, אבל הב"י הביא מהגהות מיימוניות דאומרים על הנסים, והמחבר הביא השתי דעות [אלא שסותם כמ"ד דאומרים על הנסים], והרמ"א פסק דנוהגין לאומרה, ואם כבר התפלל מעריב תלוי בב' שיטות במג"א בסמוך [ובדיעבד אם לא הזכיר א"צ לחזור (מג"א ס"ק י', מ"ב ס"ק י"ז)], ועל כן מייעץ המג"א שיברך בהמ"ז קודם מער... | תרצ"ה | תרצה ג |
תרצה | ד | מהו החיוב משלוח מנות? | החיוב הוא לשלוח ב' מנות לאיש אחד, אבל המחבר הביא הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו) דכל המרבה לשלוח לריעים משובח [אבל עדיף להרבות במתנות לאביונים (רמב"ם שם הי"ז)]
| תרצ"ה,ד | תרצה ד |
תרצה | ד | מדוע תקנו משלוח מנות? | 1) התרוה"ד (סי' קי"א) כתב כדי שיהיה להם צרכי סעודה<br>2) המנות הלוי (אסתר ט', י"ח) ביאר כדי להרבות שלום וריעות, וכן נקט הערוה"ש (סעי' י"ג)
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מהו השיעור משלוח מנות? | החיי"א הוכיח מירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) דצריך להיות כפי כבודו ולפיכך אם שולח לעשיר דבר פחות לא יצא, וכן משמע מריטב"א לחד גירסא, אבל משאר הפוסקים משמע דיוצא בכל אופן, ומ"מ יש ליזהר לכתחילה (ביה"ל ד"ה חייב) [ובאמת מירושלמי משמע דצריך ליתן כפי כבודו של הנותן ואינו תלוי על המקבל [כן מעורר השדי חמד וציץ אליעזר (ח"ח סי' י"ד), ... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מהו העצה לעני? | איתא בגמ' (מגילה ז' ע"ב) דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין החליפו סעודתייהו להדדי, ופי' רש"י דזה אוכל אצל חבירו בשנה זו, ובשנה אחרת חבירו אוכל אצלו, והר"ן פי' דכל אחד היה לו סעודה אחת ושלחו לחבירו, ותמה הב"י על שיטת רש"י אם חבירו אוכל אצלו הרי חבירו אינו מקיים מצות משלוח מנות, ותי' הדרכ"מ (ס"ק ז') אה"נ רק אחד מהם היו מקי... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | אם ראובן אוכל אצל שמעון, האם ראובן חייב במשלוח מנות? | המג"א (ס"ק י"ב) מצדד בדעת רש"י דפטור, אבל מסיים וצ"ע וטוב להחמיר {דאינו ברור דזהו התירוץ לרש"י דמצי למימר כדרכ"מ דרק שמעון מקיים מצות משלוח מנות ולא ראובן}
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | בחילוקים בין משלוח מנות ומתנות לאביונים, מדוע תקנו 1) שני מנות לעשיר ומנה אחת לעני 2) ליתן לעשיר אחד אבל לגבי מתנות לאביונים דוקא שני עניים? | 1) תי' הר"ן דמתנה אחת לעני חשוב בעיניו כדבר גדול, ועוד ביאר הב"ח דתקנו ב' מנות כנגד השתי תשועות, אחד שנפרע לנו מכל צרינו ונקם נקמתינו, ושני שהושיע לנו ולא נפקד מאתנו איש, והם מרומזים בשתי מתנות שנתן אחשורוש, אחד בית המן, ושני נתינת הטבעת 2) תי' המג"א (ס"ק י"ב) דמצינו בצדקה דיש מצוה לחלק (מ"ב ס"ק י"ט), ועוד ביאר הב"ח דת... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | אם שולח ב' מנות לעני האם הוא מקיים בזה גם מתנות לאביונים? | הטורי אבן (מגילה ז') מסתפק בזה ומצדד דלא מהני לשניהם כאחד (רע"א, ביה"ל ד"ה או) {וצ"ב מהו ספיקתו לכאורה דומה למעות מעשר דלא מהני דהוי דבר שבחובה, ועוד הקשה המקור חיים אין עושין מצות חבילות חבילות, ולגבי הקשיא ראשונה שמעתי מר' יעקב שולמאן שליט"א דהוא דין דוקא במעות מעשר כדמצינו בפסחים (ע"א) ומנחות (פ"ב) דצריך להביא שלמים... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם צריך לשלח המנות ע"י שליח בדוקא? | הבנין ציון (סי' מ"ד) מסתפק אם צריך דוקא ע"י שליח, ומצדד דטוב יותר לשלח ע"י שליח (מ"ב ס"ק י"ח), והא"א מבוטשאטש ס"ל דשניהם שוין, והכה"ח (ס"ק מ"א) נמי כתב דאין לדייק מקרא דצריך שליח בדוקא ומ"מ מצדד דעדיף ע"י שליח מפני הכבוד, והוסיף הקובץ הלכות (פט"ו סעי' כ"א) דיכול לשלח ע"י קטן ועכו"ם דא"צ דיני שליחות
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | אם שלח שליח האם צריך להודיעו דקיים שליחותו? | בדיני דאורייתא לא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו, וצידד האחיעזר (ח"ג סי' ע"ג אות ד') דה"ה בדברי קבלה צריך השליח לחזור ולהודיע למשלח דקיים שליחותו, אבל מסתפק אם נותן לו שכר דיש עליו דין קבלן אם צריך להודיעו
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם צריך לשלוח דבר שראוי לאכילה? | המג"א (ס"ק י"א) הביא מהרי"ל דצריך להיות בשר מבושלים הראוי לאכילה מיד, אבל הפר"ח סבר דרק תרנגולת חי אינו יכול לשלוח אבל שחוטה יכול לשלוח אע"פ שאינו מבושל [וכן דייק הפמ"ג (מש"ז ס"ק ד') מט"ז (ס"ק ד')] (פמ"ג א"א ס"ק י"א, מ"ב ס"ק כ'), וה"ה שקית תה או קפה נמס מחוסר בישול ואינו יוצא לפי המג"א (קובץ הלכות פט"ו סעי' י"ג)
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין אם שלחו בשר ונמצאת אח"כ שהיה טריפה? | עי' באה"ט (ס"ק ז') וכה"ח (ס"ק מ"ו) דהביאו מח' בזה, ופשוט להערוה"ש (סעי' י"ז) דלא יצא
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם צריך לשלוח מאכלים בדוקא? | יכול לשלוח משקה אבל לא ישלח בגדים ושאר דברים (ט"ז ס"ק ג', מג"א ס"ק י"א, מ"ב ס"ק כ') [דלא כהלכות קטנות (ח"ב סי' קס"ג) דס"ל דיוצא אם יכול למכרם מיד ולקנות צרכי סעודה (באה"ט ס"ק ז'), ודלא כספר חסידים (מובא במ"ב סי' תרצ"ו ס"ק י"ח), מאידך גיסא מהר"ח (מגילה ז') משמע דאינו יוצא במשקה, אמנם אם כוונתו ע"פ ירושלמי (מגילה פ"א ה"ד... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם צריך ליתן שני מינים? | הרמב"ם (פ"ב הט"ו) כתב דחייב לשלוח שתי מנות בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין, משמע דצריך שתי מינים [ועל כרחך בבשר נמי הוא שתי מינים א"נ יש בו ט"ס (ערוה"ש סעי' י"ד)], וכן מבואר מרלב"ג (על הפסוק על כן היהודים), וכן מצדד הא"א מבוטשאטש, וכן פסק הערוה"ש (שם) דצריך שתי מינים דאינו מסתבר שיכול לחתוך הבשר לשנים, אכן מלש... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם דג וביצה עליו כשתי מנות? | הבאה"ט (ס"ק ז') מסתפק בזה, אבל פשוט להערוה"ש (סעי' י"ז) וקובץ הלכות (פט"ו סעי' ד') דהוי מנה אחד דבעינן דבר חשוב, ופשוט להכה"ח (ס"ק מ"ד) דהוי ב' מנות {ואפשר דתלוי אם צריך דבר חשוב או לא}
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם יכול לשלוח השתי מנות זה אחר זה? | הכה"ח (ס"ק ל"ו) כתב לשלחם בבת אחת, אבל המקראי קודש (סי' ל"ז) מדייק מר"ח (מגילה ז') דיכול לשלחם זה אחר זה
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין אם השתי מנות הוו בכלי אחד? | כתב הכה"ח (ס"ק מ"ח) בשם הבן איש חי שהכלי מצרפן והוי כמנה אחד, אכן השיג עליו השבט הלוי (ח"ג סי' צ"ו אות ד') דפשוט דהוי כב' מנות
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין בתבלינים או קטשוף? | לא נחשב כמנה דאינם נאכלים בפנ"ע (קובץ הלכות פט"ו סעי' ט'), אבל הא"א מבוטשאטש סבר דיוצא בלפתן כחומץ
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם יכול לשלוח המנות בלילה? | כתב הרמ"א דמשמע מרא"ש דצריך לעשות משלוח מנות ביום ולא בלילה, והוסיף המג"א (ס"ק י"ג) ה"ה מתנות לאביונים, וביארו הפמ"ג (א"א ס"ק י"ג) ולבושי שרד דבשניהם חיישינן דלמא אכיל להו בלילה ולא מקיים סעודת פורים {ועי' מש"כ לעיל (סי' תרצ"ד) דאם מתקיים עד היום יצא, ומשמע דה"ה במשלוח מנות, והערוה"ש (סעי' ט"ז) לשיטתו ס"ל דלא יצא}, וממ... | תרצ"ה | תרצה ד |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.